Vayedaber

Meguilah

Daf 5b

5b וּבְתִשְׁעָה בְּאָב. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ מִתְעַנִּין בָּעֲשִׂירִי. שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף. וְלָמָּה בַתְּשִׁיעִי. שֶׁבּוֹ הִתְחִילָה הַפּוּרְעָנוּת. וְתַנֵּי כֵן. בַּשְּׁבִיעִי נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ. בַּשְּׁמִינִי הָיוּ מְקַרְקְרִים בּוֹ. בַּתְּשִׁיעִי הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאוּר. בָּעֲשִׂירִי נִשְׂרַף. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי צִייֵם תְּשִׁיעִי וָעֲשִׂירִי. רִבִּי לֵוִי צִייֵם תְּשִׁיעִי וְלֵילֵי עֲשִׂירִי. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא נְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר. הוֹאִיל וְנִדְחֶה יִדָּחֶה. אָֽמְרוּ לוֹ. יִידָּחֶה לְמָחָר. וְגָזָה לֵיהּ הַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר. וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְנוּ. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא הָֽיְתָה תוֹבַעַת לְהִינָּשֵׂא הַדִּין עִמָּהּ. וְקַרָא עֲלֵיהוֹן. טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַיִ֖ם מִן הָאֶחָ֑ד.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

ובתשעה באב וכו' בדין היה וכו' טובים השנים מן האחד. לעיל בפ' בתרא דתענית בהלכה וע''ש:

וּבַחֲגִיגָה. כָּתוּב אֶחַד אוֹמֵר. וְתַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַֽעֲשֶׂ֔יךָ. וְכָתוּב אֶחַד אוֹמֵר. כָּל מְלֶ֥אכֶת עֲבוֹדָה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. הָא כֵיצַד יִתְקַייְמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּחוֹל אַת חוֹגֵג וְשׁוֹבֵת. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּשַּׁבָּת לְמָחָר אַת חוֹגֵג וְקוֹצֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד שִׁיבֳּלִים לְעִיסָּתָהּ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֶן אִינַשׁ דִּיהֶוֵי עֲלוֹי אָעִין וְבִכּוּרִין. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ וְגִיזִירִים לַמַּעֲרָכָה. אָסוּר בֶּסְפֶּד וּבַתַעֲנִית וּמִלְעֲשׂוֹת מְלָאכָה בוֹ בַיּוֹם.

Traduction

Pour l’époque du sacrifice de fête, etc.'' dit la Mishna. Il est dit d’une part (Ex 23, 16): à la fête de la moisson tu apporteras les prémices de tes travaux agricoles; d’autre part (Lv 23, 21): Vous ne ferez aucun travail. Comment concilier ces 2 préceptes, dit R. Hanina? Si cette fête survient en un jour de semaine, on la célèbre par le sacrifice, et l’on cesse tous autres travaux; si ce jour est un samedi, on ajourne ce sacrifice au lendemain, et on célébrera alors la fête en coupant aussi la prémice de la moisson. Toutefois, ajoute R. Yossé b. R. Aboun, on cueillera juste assez d’épis pour avoir de quoi faire une pâte (pas davantage). Ainsi, il a été enseigné (19)J., (Pessahim 4, 1). Cf. ci-après (Hagiga 2, 4) ( 78a).: si quelqu’un s’engage par vœu à offrir du bois, ou des prémices, c’est-à-dire pour la combustion de l’autel, ou des bûches pour les rangées du Temple, il lui sera interdit en ce même jour de se livrer au deuil, ni au jeûne, ni au travail (en raison des offrandes).

Pnei Moshe non traduit

ובחגיגה. מנלן שאינה באה בשבת:

כתוב אחד אומר וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף וגו'. משמע שבי''ט שקרוי חג ואתה קוצר והרי כתוב אחד אומר כל מלאכת עבודה לא תעשו בי''ט הא כיצד וכו':

שבשעה שהוא חל בחול אתה חוגג. מביא חגיגה ושובת ממלאכה ובשעה שי''ט חל בשבת ואי אפשר להביא חגיגה למחר אתה חוגג להביא חגיגה וקוצר ומתקיים הכתוב וחג הקציר שנקרא חג ומותר לקצור בו:

ובלבד שיבליע לעיסתה. על חולו של מועד קאי דהא כתיב שם גם וחג האסיף ואתה צריך לדרוש ג''כ שאם חל י''ט בשבת למחר אתה חוגג וקוצר ואוסף והוא חול המועד ובלבד מה שצריכה האשה שיבליה לעיסתה לצורך המועד ולא שהותר לעשות מלאכה בו כימות החיל:

כהדא דתני להן אינש וכו'. גריס להא לעיל ריש פ' מקום שנהגו וע''ש:

וּבְהַקְהֵל. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. מִפְּנֵי הַתְּקִיעָה. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי חִייָה אָמַר. מִפְּנֵי הַבִּימָה. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָם מֵאֶתְמוֹל. שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הָעֲזָרָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. עַל שֵׁם לֹֽא תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כָּל עֵ֑ץ.

Traduction

Ou une convocation de toute l’assemblée'', est-il dit. Selon R. Aba, fils de R. Hiya b. Aba, c’est à cause de la sonnerie (20)Cf. (Suka 5, 4) (6), ci-dessus, p. 47. du cor (qui a lieu en ce cas); selon R. Isaac b. R. Hiya, c’est qu’il faut élever une estrade (21)Acte interdit le samedi. servant de siège au roi. Mais ne peut-on pas l’édifier la veille? —Non, de crainte d’encombrer le parvis (déjà surchargé de sacrifices en ce jour de fête). R. Matnia énonce un autre motif, c’est en vertu de ce qu’il est dit (Dt 16, 21): tu ne te planteras pas d’Ashéra, aucun bois (ni une chaire, en bois, longtemps édifiée d’avance). (22

Pnei Moshe non traduit

ובהקהל. ומפני מה אין זה בשבת:

מפני התקיעה. שהיו הכהנים תוקעין להקהיל את העם ואין תקיעה בשבת:

מפני הבימה. שהיו עושין להמלך דאלו מפני התקיעה הרי אינה אלא משום שבות ואין שבות במקדש:

ויעשו אותה מאתמול. קודם י''ט:

שלא לדחוק את העזרה. ימים שנים ושלשה אם יקדימו לעשותה קודם י''ט שהקהל היה בא' של חול המועד:

Meguilah

Daf 6a

מַתְנִיתָה דְרִבִּי מֵאִיר. [דְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר.] דִּילָא לְמִיספַּד. אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת. וְדִילָא לְהִתְעַנּוֹת. מוּתָּר בְּהֶסְפֵּד. וְדִי לָא סְתָם כְּדִילָא לְהִתְעַנְייָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילֵּין יוֹמַיָּא דִילָא לְהִתְעַנְאָה בְהוֹן וּמִקְצָתָן דִּילָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּהוֹן בְּהוֹן שְׁנֵי פְעָמִים. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַלַּיְלָה מותָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. 6a כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֵן אִינַשׁ דִּיהֲוֵי עֲלוֹהִי אֲסַר בִּצְלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מִבָּעֶרֶב. וְאַתְייָא כַהִיא דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. אוֹמְרוֹ כְלֵילֵי שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

מתניתא דר''מ וכו'. האי סוגיא כולה עד לא בדא הלכה כסתם גרסינן לה לעיל בפ''ב דתענית ומתני' דרבי מאיר דקאמר על מתני' דהתם קאי ומייתי לה אגב הא דלקמן וע''ש:

מַתְנִיתָה אוֹ בְאַחַד עָשָׂר כְּרִבִּי יוֹסֵי. אוּ בִשְׁנֵים עָשָׂר כְּרִבִּי מֵאִיר. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. לָא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָּטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג לוּלְייָנוֹס וְפַּפּוֹס. בִּתְלַת עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם נִיקָנוֹר. מָהוּ יוֹם נִיקָנוֹר. שִׁלְטוֹן מִשֶּׁלְמַלְכוּת יָוָן הָיָה עוֹבֵר לָאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה וְרָאָה אֶת יְרוּשָׁלִַם וְחִירֵף וְנִיאֵץ וְגִידֵּף וְאָמַר. בְּשׁוּבִ֣י בְשָׁל֔וֹם אֶתּוֹץ אֶת הַמִּגְדָּ֥ל הַזֶּֽה. וְיָצָא אֶחָד מִשֶּׁלְחַשְׁמוֹנַיי וְהָיָה הוֹרֵג בְּחַייָלוֹתָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ קָטַע אֶת יָדָיו וְחָתַךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְתָחְבָן בָּעֵץ. וְכָתַר מִלְּמַטָּן. הַפֶּה שֶׁדִּיבֵּר בְּאַשְׁמָה וְהַיָּד שֶׁפָּֽשְׁטָה בְגַאֲוָה. וְּתְלָייָן בְּקוֹנְטָס נֶגֶד יִרוּשָׁלִַם. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לוֹסַר. לְפָנָיו לֵית לֵיהּ. עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֶּד. וָאֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר לֵית הִיא מַקֵשִׁייָא. לֹא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג לוּלְייָנוֹס וְפַּפּוֹס. בְּאַרְבָּעַת עָשָׂר ובַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר פּוּוֹרְייָא דִּילָא לְמִיסְפַּד. בְּשִׁית עָשָׂר בֵּיהּ שָׁרוּן לְמִיבְנָא שׁוּר יִרוּשָׁלִַם דִּילָא לְמִיסְפַּד. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לֶאֱסַר. לֶאֱסוֹר לְפָנָיו לֵית לֵיהּ. עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֶּד.

Traduction

vide

בְּשׁוּבְעַת עָשָׂר בֵּיהּ קָמוּן עַמָּמַיָּא עַל פְּלֵיטַת סָפְרַייָא בִּמְדִינַת כַלְקִיס וּבֵית זְבָדִין וַהֲוָה פֻרְקָן. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לֶאֱסוֹר עַצְמוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לֶאֱסוֹר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל אִילֵּין מִילַּיָּא לָא מְסַייְעָן וְלָא תָֽבְרָן. לָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר וְלָא עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי. לֹא בָא אֶלָּא לִמְנוֹת יָמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָהֶן נִיסִּים לְיִשְׂרָאֵל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. בְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן דִּיתְקָם תְּמִידָא דִּי לָא לְמִיסְפַּד. בְּלֹא כֵן אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אֲבָל בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים מִתְעַנִּין לִפְנֵיהְן וּלְאַחֲרֵיהֶן. מָה רָאִיתָה לְהָקֵל בָּאֵילּוּ וּלְהַחֲמִיר בָּאֵילּוּ. שֶׁאֵילּוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין חִיזּוּק. וְאֵילּוּ דִבְרֵי סוֹפְרִים וְדִבְרֵי סוֹפְרִין צְרִיכִין חִיזּוּק. הָדָא דְּאַתְּ אָמַר. עַד שֶׁלֹּא בָֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אֲבָל מִשֶּׁבָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית בָּֽטְלוּ כָל אֵילּוּ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן אָֽמְרֵי. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֱמֶשׁ הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה מַעֲשֶׂה שֶׁגָּֽזִרוּ תַעֲנִית בַּחֲנוּכָּה בְּלוֹד. וְאָֽמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁסִּיפֵּר וְעַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁרָחַץ. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. צְאוּ וְהִתְעַנּוּ עַל מַה שֶׁהִתְעַנִּיתֶם. וְאַתּ אָמַר. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי בָּא. אַף עַל גַּו דַּאַתְּ אָמַר. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. חֲנוּכָּה וּפוּרִים לָא בָֽטְלוּ.

Traduction

vide

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source